כ"ט בנובמבר

שלום לכולם. והיום גיליון חגיגי, לכבוד כ"ט בנובמבר, הלא הוא היום בו נתקבלה בעצרת הכללית של האו"ם החלטה 181, ובה קריאה לסיום המנדט הבריטי בארץ, תוכנית החלוקה והקמת שתי מדינות.

בקישור הזה ניתן לשמוע את תוצאות ההצבעה באו"ם. חוץ מזה, ניתן לקרוא את מסמך ההחלטה המקורי כאן.

ואיך זה קשור אלינו (כלומר, לאימפרבה)?
נשיא העצרת היה תומך נלהב של הרעיון הציוני, איש יקר בשם אוסוולדו ארניה מברזיל. הוא סייע לדחות את הדיון בעצרת האו"ם עד שהמשלחת מהיישוב העברי הצליחה לגייס רוב לצורך ההצבעה.

בפינת הטריוויה, תשובות מהשבוע שעבר:
1. מי ביצעו גירסא בעברית לשיר “Smoking in the boys’ room” של Motley Crew?
1.1 תיסלם (כמובן) – "מעשנים ביחד"
2. מי ביצעה גירסא בעברית לשיר “Army Dreamers” של קייט בוש?
2.1 מזי כהן – "שם באבן".
3. מי ביצעה גירסא בעברית לשיר "Famous Blue Raincoat" של ליאונרד כהן?
3.1 שרון ליפשיץ – "מעיל כחול מפורסם".
4. מי דגם את השיר "Forget-Me-Nots" של פטריס רושן (שתי תשובות)?
4.1 ג'ורג' מייקל, "Fast Love"
4.2 וויל סמית', “Men in Black”.
5. מי דגם את השיר "Greatest Dancer" של Sister Sledge?
5.1 וויל סמית', “Getting Jiggy wit’ it”.

בפינת האורניתולוגיה, הלא היא חקר הציפורים (צפרות): הגבתון. הגבתון היא ציפור שיר, ומסתבר שחיים בארץ כ-8 מינים שונים שלו. למרות זאת, לא מצאתי ממש מקורות בעברית באינטרנט (המרשתת). אבל כדי שלא תחשבו שאני הוזה, הנה דוגמא לאחד מהם: http://my.ort.org.il/holon/birds/bk11.html

בפינת הלטינית: לאור הפעילות הגופנית שהתחלנו לעשות בשעה טובה, נעמוד על מקורו של הביטוי "נפש בריאה בגוף בריא", ובלטינית: Mens sana in corpore sano. מסתבר שזה חצי ציטוט, שקצת נתלש מהקשרו המקורי, כמו שקרה לביטוי "הגונב מגנב פטור".


בפינת הבישול, מרק חורפי חם וכתום.
מרק דלעת ובטטה בניחוח ג'ינג'ר ותפוז – (עופר גל "על השולחן" גיליון 120)
כ- 700 גרם דלעת קלופה וחתוכה גס
4 בטטות קלופות וחתוכות כנ"ל
2 בצלים חתוכים לקוביות
4 שיני שום
שורש ג'ינג'ר מקולף ומגורר (כ-3 ס"מ)
דבש, בין כף לשתיים, לפי טעמכם האישי, וכמובן, אפשר לוותר
קליפת תפוז מגוררת מתפוז אחד (אפשר גם פחות)
מלח, פלפל
1 ליטר מים + פטרוזיליה וסלרי לא קצוצים או ציר ירקות

1. מחממים בסיר מעט שמן. מזהיבים בצל, שום וג'ינג'ר.
2. מוסיפים את הדלעת והבטטה ומערבבים.
3. מוסיפים מים וירוקים (או ציר), מתבלים במלח, פלפל.
4. מבשלים עד לריכוך הירקות. מוסיפים דבש, וקליפת תפוז. משהים בסיר כ- 10 דקות.
5. מוציאים את גבעולי הסלרי והפטרוזיליה, וזורקים.
6. מרסקים את תוכן הסיר בבלנדר/מעבד מזון/מוט טחינה.
7. מחזירים לסיר, מתקנים תיבול.
8. מומלץ להגיש עם כפית שמנת חמוצה.

כל התהליך כולו לוקח כשעה. אם חותכים את הבטטה והדלעת, זמן הבישול כולו מתקצר עוד יותר. בתיאבון.

ושיר לסיום, באותו ענין (בערך).

סַכּוּ"ם / דן פגיס
יוֹשֵׁב לַשֻּׁלְחָן הֶעָרוּך,

מֵרִים אֶת הַכַּף, מִשְׁתַּקֵּף בָּהּ

כְּמוֹ בִּרְאִי שֶׁל יָד.

בַּצַּד הַקָּמוּר מְמַצְמֵץ מוּלו

ֹפַּרְצוּף נָפוּחַ שֶׁל גּוּמִי.

מְמַהֵר לַהֲפֹך.

בַּצַּד הַקָּעוּר מְגַחֵך מוּלו

ֹגַּמָּד הָעוֹמֵד עַל הָרֹאשׁ.

לֹא אֲנִי, הוּא צוֹחֵק לְעַצְמוֹ, לֹא אֲנִי.

מֵרִים אֶת הַסַּכִּין, מִשְׁתַּקֵּף בָּהּ,

רוֹאֶה בַּלַּהַב הַיָּשָׁר

אֶת פָּנָיו וְהֵם פָּנָיו, אֶת פִּיו וְהוּא פִּיו.

מְמַהֵר לַהֲפֹך.

עֲדַיִן פָּנָיו הֵם פָּנָיו, פִּיו הוּא פִּיו.

לֹא, הוּא מוֹחֶה, לֹא אֲנִי.

מִי יוֹדֵעַ

מַה יַעֲלֶה הַמַּזְלֵג.

כל השירים, הקיבוץ המאוחד ומוסד ביאליק, 1991

קול המון

שלום שוב,
תרבות יום ה' באיחור קל (זו לא אשמתי. היה טיול / לא ישנתי / הכלב אכל לי את המחשב / all of the above).

בפינת העברית: יש לומר "מילים כדרבונות" (darvonot) ולא "מילים כדורבנות" (dorbanot). הדרבונות הם מקלות מחודדים או קוצים, ומכאן נובע שמו של הדורבן המצוי.

בפינת הארמית: בפרקי אבות (ה':27) מצוטט התנא בן הא-הא כאומר "לפום צערא אגרא". משמעות הביטוי (מילולית): לפי הצער – השכר, כלומר: כמידת הסבל שהאדם סובל (בעולם הזה), כך יגדל שכרו בעולם הבא. באופן כללי, תפיסה זו משקפת נקודת מבט שרווחת יותר בנצרות מביהדות.

בפינת הלטינית, נלך בעקבות קריאתו הנרגשת של גור לביקורת בונה אודות ממשק המשתמש של המערכת. גור השתמש בביטוי "Wisdom of crowds", אבל קדם לו הביטוי הלטיני “Vox Populi Vox Dei”, היינו – קולו של הקהל הוא קול האל. רוצה לומר: לא ניתן לעמוד בפני הדעה הרווחת או דעת הקהל. ובעברית: "קול המון כקול שדי".

בפינת ה-follow-up, עוד משהו קטן על אירוניה. רבים דנו בשיר "Ironic" של אלאניס מוריסט. הגדילו לעשות אפילו כמה, שניתחו באופן מדוקדק את הסיטואציות המתוארות בשיר והגיעו למסקנה, שאין בהם אירוניה, אלא רק סוג של ביש-מזל.

הנה מה שיש לוויקיפדיה לומר בנושא (מתוך הערך "Irony" בוויקיפדיה):

The American Heritage Dictionary’s usage panel found it unacceptable to use the word ironic to describe mere unfortunate coincidences or surprising disappointments that “suggest no particular lessons about human vanity or folly.” This definition still allows the above usage but excludes examples like Alanis Morissette’s “It's a traffic jam when you're already late” for a meeting, unless perhaps the topic of the meeting were traffic congestion, not something implied by the lyrics of “Ironic”.

ועם זאת, יש לשיר גם כמה תומכים, דוגמת המאמר הזה, המציע ניתוח שונה לשיר.


ואם כבר בשירים עסקינן, נעבור לפינת הטריוויה. והפעם: שירים, גרסאות כיסוי, דגימות (סימפולים) וגרסאות בעברית:
1. מי ביצעו גירסא בעברית לשיר “Smoking in the boys’ room” של Motley Crew?
2. מי ביצעה גירסא בעברית לשיר “Army Dreamers” של קייט בוש?
3. מי ביצעה גירסא בעברית לשיר "Famous Blue Raincoat" של ליאונרד כהן?
4. מי דגם את השיר "Forget-Me-Nots" של פטריס רושן (שתי תשובות)?
5. מי דגם את השיר "Greatest Dancer" של Sister Sledge?

תשובות במהופך. או בשבוע הבא.

בפינה הקולינרית, נתחיל בשאלה: מה זה לעזאזל ביסק? ובכן, ביסק (bisque) הוא מרק סמיך, בדרך כלל של פירות ים. מזכיר במרקם שלו נזיד סמיך.

ובפינת השיר לסיום: רציתי משהו של דליה רביקוביץ', אבל זה קצת כבד, ואני לא ממש רוצה לקחת אחריות על מצבה הבריאותי של הבטן של עידו (ואגב, זהו גם שמו של הבן של רביקוביץ'). לכן ניפרד בשיר קטן משירי א. א. מילן (הלא הוא אביהם של כריסטופר רובין ופו). תיהנו.


Hoppity / Alan Alexander Milne

Christopher Robin goes
Hoppity, hoppity
Hoppity, hoppity, hop.

Whenever I tell him
Politely to stop it, he
Says he can't possibly stop.

If he stopped hopping
He couldn't go anywhere.
Poor little Christopher
Couldn't go anywhere...

That's why he always goes
Hoppity, hoppity
Hoppity, hoppity, hop.

מזל טוב לאיריס ולרני

שלום שוב, והפעם: תרבות יום ה' בסימן החתונה של איריס ורני (מזל טוב!).

בפינת הטריוויה, חמישה דברים שכדאי לדעת על אילנית:

1. אילנית ייצגה את ישראל באירוויזיון פעמיים, בשנים 1973 ("אי שם", מקום רביעי) ו-1977 ("אהבה היא שיר לשניים", מקום 11).
2. אילנית זכתה בתואר "זמרת השנה" במשך שבע שנים ברציפות, בשנים 1971-1977.
3. שמה האמיתי הוא חנה. בשם אילנית היא התפרסמה כחלק מהצמד "אילן ואילנית", יחד עם בעלה דאז, שלמה צח.
4. היא חיה בברזיל בגילאים 5-13. אחד מאלבומיה ("חלום ברזילאי" מ-1995) מכיל גרסאות עבריות לשירים ברזילאים.
5. היא למדה פסנתר ופיתוח קול ב-"תלמה ילין".

עוד על אילנית בקישור הזה.
ולמה דווקא אילנית? כי ריקוד החתונה של איריס ורני היה לצלילי השיר "שיר על נחלים".

בפינת השירים הישראלים: בתום החופה, ניגשנו לברך את החתן והכלה לצלילי השיר "זה הרגע לאהוב" של... כן, נכון. של שרי.

בפינת העברית: פרח בתחילת גידולו נקרא ניצן. ואיך נקרא גבעול בתחילת צמיחתו? הוא נקרא "אב" (ev). בהטיה: "איבו" (ibo), כבביטוי "נקטע באיבו", כלומר: בתחילתו.

ונקנח בשיר של יהודה עמיחי, שלא ממש קשור, אבל נזכרתי בו.
בגן מוקסם / יהודה עמיחי
בגן מוקסם יושב איש מפוכח,
חציו מואר, חציו שכח.
אמו קראה לו מחלון של שינה, אך הוא לא ישן ולכן לא פנה.
ויצא לבדו אל מחוץ לגדר,
חציו הוא, חציו אחר.
ואהב סיפור אהבה מפורסם.
ומאז לא שב אל הגן המוקסם.
וחי בטוב, וחי בכאב
ואם לא מת הוא עדיין אוהב.


שיר על נחלים / רחל שפירא
מי הנחלים מקיימים את הזרימה
שנה אחר שנה, שנה אחר שנה.
הם יצננו את רגלינו הדולקות,
רגלינו הדולקות ולא את הנשמה.

כמו על נחלים זרועותינו משתלבות
וגשר מהוות לתום ולתקווה.
הכאב הזה, הכאב המתלווה,
גם הכאב הזה שייך לאהבה.

אנשים יוצאים וחושבים להתראות
וזו הכוונה, וזו הכוונה.
פעם נקיים כי בפתק שבלב,
בפתק שבלב הכתובת רשומה.
כמו הנחלים...


זה הרגע לאהוב / אליעוז ורבין
זה הרגע לאהוב, זה הרגע!
זה הזמן שבו סביבך הכל פורח.
אם אתה צעיר עדיין ושיכור ולא מיין,
זוהי אשמתו של הירח
- המביט ממעל וזורח.

זוהי השעה! זוהי השעה -
אינך צריך עוד להמתין
הרי אני כל כך קרובה.
לא איני טועה - זוהי השעה
אתה יכול איתי לשבת וללחוש את המילה
המובילה לאהבה.

זה הרגע לאהוב! זה הרגע לאהוב,
זה הרגע לאהוב, זה הרגע!
האורות כבים אחד אחד הלילה.
אור בודד מאיר עדיין - הוא האור שבעיניים.
עוד מעט אלינו מלמעלה, יחייכו גם מלאכי שמיים.

זה הרגע לאהוב, זה הרגע!
זה הזמן, זה המקום, זו שעת החסד,
אם שעה כזאת עוברת
היא שנית אינה חוזרת
ואני אני איני תופסת
איך אתה לא כאן בין כר וכסת...

זוהי השעה...