יום חמישי, 1 בנובמבר 2007

מזל טוב לאיריס ולרני

שלום שוב, והפעם: תרבות יום ה' בסימן החתונה של איריס ורני (מזל טוב!).

בפינת הטריוויה, חמישה דברים שכדאי לדעת על אילנית:

  1. אילנית ייצגה את ישראל באירוויזיון פעמיים, בשנים 1973 ("אי שם", מקום רביעי) ו-1977 ("אהבה היא שיר לשניים", מקום 11).
  2. אילנית זכתה בתואר "זמרת השנה" במשך שבע שנים ברציפות, בשנים 1971-1977.
  3. שמה האמיתי הוא חנה. בשם אילנית היא התפרסמה כחלק מהצמד "אילן ואילנית", יחד עם בעלה דאז, שלמה צח.
  4. היא חיה בברזיל בגילאים 5-13. אחד מאלבומיה ("חלום ברזילאי" מ-1995) מכיל גרסאות עבריות לשירים ברזילאים.
  5. היא למדה פסנתר ופיתוח קול ב-"תלמה ילין".
עוד על אילנית בקישור הזה.
ולמה דווקא אילנית? כי ריקוד החתונה של איריס ורני היה לצלילי השיר "שיר על נחלים".

בפינת השירים הישראלים: בתום החופה, ניגשנו לברך את החתן והכלה לצלילי השיר "זה הרגע לאהוב" של... כן, נכון. של שרי.

בפינת העברית: פרח בתחילת גידולו נקרא ניצן. ואיך נקרא גבעול בתחילת צמיחתו? הוא נקרא "אב" (ev). בהטיה: "איבו" (ibo), כבביטוי "נקטע באיבו", כלומר: בתחילתו.

ונקנח בשיר של יהודה עמיחי, שלא ממש קשור, אבל נזכרתי בו.
בגן מוקסם / יהודה עמיחי
בגן מוקסם יושב איש מפוכח,
חציו מואר, חציו שכח.
אמו קראה לו מחלון של שינה, אך הוא לא ישן ולכן לא פנה.
ויצא לבדו אל מחוץ לגדר,
חציו הוא, חציו אחר.
ואהב סיפור אהבה מפורסם.
ומאז לא שב אל הגן המוקסם.
וחי בטוב, וחי בכאב
ואם לא מת הוא עדיין אוהב.


שיר על נחלים / רחל שפירא
מי הנחלים מקיימים את הזרימה
שנה אחר שנה, שנה אחר שנה.
הם יצננו את רגלינו הדולקות,
רגלינו הדולקות ולא את הנשמה.

כמו על נחלים זרועותינו משתלבות
וגשר מהוות לתום ולתקווה.
הכאב הזה, הכאב המתלווה,
גם הכאב הזה שייך לאהבה.

אנשים יוצאים וחושבים להתראות
וזו הכוונה, וזו הכוונה.
פעם נקיים כי בפתק שבלב,
בפתק שבלב הכתובת רשומה.
כמו הנחלים...


זה הרגע לאהוב / אליעוז ורבין
זה הרגע לאהוב, זה הרגע!
זה הזמן שבו סביבך הכל פורח.
אם אתה צעיר עדיין ושיכור ולא מיין,
זוהי אשמתו של הירח
- המביט ממעל וזורח.

זוהי השעה! זוהי השעה -
אינך צריך עוד להמתין
הרי אני כל כך קרובה.
לא איני טועה - זוהי השעה
אתה יכול איתי לשבת וללחוש את המילה
המובילה לאהבה.

זה הרגע לאהוב! זה הרגע לאהוב,
זה הרגע לאהוב, זה הרגע!
האורות כבים אחד אחד הלילה.
אור בודד מאיר עדיין - הוא האור שבעיניים.
עוד מעט אלינו מלמעלה, יחייכו גם מלאכי שמיים.

זה הרגע לאהוב, זה הרגע!
זה הזמן, זה המקום, זו שעת החסד,
אם שעה כזאת עוברת
היא שנית אינה חוזרת
ואני אני איני תופסת
איך אתה לא כאן בין כר וכסת...

זוהי השעה...

אין תגובות: