יום ראשון, 27 בינואר 2008

הלו, זה רדיו?

טוב, ברור בעליל שאי אפשר להתחיל בלי הקדמה. ומאידך...
אנחנו תמיד מקווים, שמה שאנחנו כותבים יהיה כל כך ברור, שלא נצטרך להסביר אותו. ובאמת, איך אפשר לא להבין את הצורך שלנו בקצת תרבות? בכל זאת, מרתקים ככל שיהיו, כמה אפשר לדבר על ענייני מחשבים?
אז התחלנו בזה לפני מספר חודשים. פעם בשבוע אנחנו עושים הפסקה קצרה, כדי לקרוא כמה פרטי טריוויה באמת לא חשובים בנושאי לשון, תרבות, לשון, היסטוריה, לשון, אמנות. לשון כבר אמרנו?
אני אשתדל להעלות את כל החומרים שכבר הופצו, ולתת לכם הזדמנות להגיב (סוף-סוף!).
תיהנו,
מ.

יום חמישי, 24 בינואר 2008

ט"ו בשבט הגיע

דובי שבט?
למרות שזו
שנת שמיטה, חשבתי שכדאי בכל זאת לציין קצת את ט"ו בשבט, ולפחות לתת קצת רקע על החג.
רקע כללי על החג ניתן לקבל
מהמאמר הדי מקיף של וויקיפדיה בנושא. הרקע ההלכתי הקצר כולל את האזכור של ט"ו בשבט במשנה, במסכת ראש השנה, והסבר קצר על המשמעות הדתית של החג כראש השנה לאילנות.
למי שלא מכיר – בט"ו בשבט יש העושים
סדר ט"ו בשבט, בדומה לסדר פסח.
קצת על המקור למנהג הנטיעות בט"ו בשבט ניתן לקרוא
באתר הכנסת, שט"ו בשבט גם נקבע כיום חגה.

Going bananas
מסתבר, שהשם "בננה" הוא קצת מטעה. השם הגנרי של הייצור המוזר הזה הוא "פלנטיין" (
Plantain), ואילו הבננה היא רק סוג אחד של פלנטיין. הבננה שייכת למשפחה Musa, ושמה העברית הוא "מוז" (לקוח מערבית).

מגרדים את התחתית
תחנה הראשונה של הרכבת התחתית בלונדון נפתחה בשנת 1870. עם זאת, כבר בשנת 1863 החל לפעול שירות רכבת עירוני, בעקבות
תכנית הרכבת העירונית של לונדון, שנרקמו ומומשו במחצית השניה של המאה ה-19.
ןמי שמתעניין קצת בהיסטוריה של הרכבת מזווית קצת שונה – קצת על
התחנות שנסגרו והשתנו במשך השנים בתחתית של לונדון.
ועוד בעניין זה – לחובבי ז'אנר ה-fiction,
ספר וסדרה שמאוד כדאי לקרוא/לראות (מי שמעוניין מוזמן לפנות אלי, והפנייה תישקל בכובד ראש).

תפיסת כיוון
שמתם לב שבאנגלית, מי שאינו יודע היכן הוא נמצא מאבד את המזרח (disoriented, כלומר – איבד את ה-orient), בעוד שבעברית המודרנית הוא מתואר כמי שאיבד את הצפון?
ואגב, אם מישהו חשב שמילים הם ענין לשעשוע רגעי של יום חמישי, מוזמן להעיף מבט באנשים הרציניים-עד-אימה
האלה.

ולסיום – איך אפשר בלי?


אילנות / לאה גולדברג
כאן לא אשמע את קול הקוקיה,
כאן לא יחבוש העץ מצנפת שלג,
אבל בצל האורנים האלה
כל ילדותי שקמה לתחיה.

צלצול המחטים: היה היה
אקרא מולדת למרחב השלג,
לקרח ירקרק כובל הפלג,
ללשון השיר בארץ נכריה.

אולי רק ציפורי מסע יודעות
כשהן תלויות בין ארץ ושמים
את זה הכאב של שתי המולדות.

איתכם אני נשתלתי פעמים,
איתכם אני צמחתי, ארנים,
ושורשיי בשני נופים שונים.

יום חמישי, 17 בינואר 2008

עתיקות או לא להיות

והיום תרבות יום ה' בסימן העולם העתיק.

בפינת ניבי הלשון, הביטוי
"לחתוך את הקשר הגורדי", מסמל פתרון חד ומהיר לבעיה סבוכה. "הקשר הגורדי" עצמו בא מאגדה, לפיה גורדיוס, מלך פיריגיה שבאסיה הקטנה (כיום טורקיה) יצר קשר סבוך במיוחד, וניבא שהאיש שיפתח אותו ימלוך על אסיה כולה. כשאלכסנדר הגדול עבר שם, הוא ניסה לפתח אותו, ומשלא הצליח, שלף את חרבו וביתק את הקשר.

ואם כבר חזרנו אל העולם העתיק, יהיה נחמד להוסיף משהו על מקור המילה calendar.
החודש הרומי הקדום היה חודש ירחי (כמו של היהדות), והוא חולק לשלושה חלקים: Kalends, Nones ו- Ides.
Kalends היה היום הראשון בחודש, והוא היה מקודש לאלה יונו.
אגב,Ides מוכר יחסית מהמחזה "יוליוס קיסר", שבו אחד החוזים של הקיסר מזהיר אותו לפני הירצחו:
"Beware the Ides of March", היינו – הישמר מה-15 במרץ.

אם אנחנו כבר בנושא חודשים – שמות החודשים בעברית, מקורם באכדית-בבלית, ומקצתם אשורית. "תשרי", "חשוון" וכו' – אינם השמות המקוריים של החודשים העבריים. לדוגמא, שמו העברי של "מרחשוון" הוא ירח בול.
http://www.hofesh.org.il/articles/chagim/jewish_calendar/1.html

ומעניין לעניין: חודש תמוז קרוי על שמו של האל האשורי
תמוז. תמוז מסמל את המסתורין של מחזור החיים – מוות ולידה מחדש, התחדשות – ושל מחזור השנה.
יצויין, כי הסיפור של מוות וקימה לתחייה בצורה מחזורית קיים בכמה גרסאות שונות גם במיתולוגיות אחרות, כמו
אוזיריס במיתולוגיה המצרית, אדוניס במיתולוגיה הכנענית והיוונית, והסיפורים של דיוניסוס ושל פרספונה במיתולוגיה היוונית.

ואם כבר באשורים עסקינן, כאן המקם להזכיר שהאותיות המשמשות אותנו כיום לכתיבת עברית אינן האותיות העבריות המקוריות, כי אם כתב מרובע
שהושפע מן הכתב האשורי. ומי שמתעניין בנושא של גופנים (פונטים) בעברית, בוודאי ישמח לקרוא על כך במאמר זה.

וכמובן, כדי למנוע
תקריות מצערות, בירת אשור היא נינווה (אם כי לשם הדיוק יש לומר, שזו הבירה השלישית של אשור. הבירה הראשונה של אשור היתה העיר אשור, והשניה העיר כלח).
בפינת השיר, Kubla Khan, שירו המפורסם ביותר של קולרידג'.
גרסא עברית
מאמר עם רקע על השיר תמצאו
כאן.












יום חמישי, 10 בינואר 2008

במופרע ממך אל תחקור (ותודה לדרור)

אני רוצה לצרף חליפת מכתבים קצרה ששלח אלי חבר. היא מובאת כלשונה, למעט השמות (שהוסתרו מפאת צנעת הפרט) ועריכה צורנית קלה:


מאת: ג'
נשלח: ה 03/01/2008 23:49
אל: אינטרנט - מערכת קהילות; content@y-i.co.il; YNET - Editor In Chief
נושא: טעות באיות המילה מנוי/מינוי
א.ג.נ שלום רב,
באתר האינטרנט בתחום קהילות ישנו איזכור של האנציקלופדיה.
באותו המקום ישנו לחצן ל-"רכישת מינוי" כאשר יש פירסום פנימי בעמוד לרכישת מנוי.
נדמה לי שנכון להגיד רכישת מנוי ולא רכישת מינוי ועל כן כנראה שעליכם לתקן את האיות בכותרת העמוד.
כמו כן יש כאן חוסר עקביות במילים מינוי ומנוי
בברכה,
ג'

ג' שלום רב,

ותודה על פנייתך.

מבדיקה במילון "אבן שושן" וכן באתר "רב-מילים", המסתמך על מילון "אבן שושן", נמצא כי ניתן להשתמש הן במילה מנוי והן במילה מינוי.

אגב, מילון רב-מילים משתמש במילה זו על מנת לרכוש מינוי לאתר.

אנו מודים לך על שכתבת אלינו, הערותייך חשובות לנו.

אנו תמיד עומדים לרשותך לכל שאלה, בעיה או הערה.

בברכה,

זיו מ.
מחלקת שרות לקוחות
www.ynet.co.il



On Jan 6, 2008 8:42 PM, G wrote:
Moshmosh,
What do you think about it?


מאת: מ
אל: ג

קודם כל, דעתי היא שאתה מופרע, אבל משמח אותי לדעת שאני לא הפסיכי היחיד.
אז ככה: אם הם בדקו, כנראה הם יודעים על מה הם מדברים. למיטב זכרוני (ואני מסתמך כרגע רק על הזכרון, כי אין לי מילון בהישג יד), "מנוי" הוא אדם שיש לו "מינוי" על עיתון, אתר וכד'.
זו החלטה יחסית עדכנית של האקדמיה ללשון עברית.
אם תבדוק את האתר, תגלה שם: מִנּוּי שְׁנָתִי וכן בַּעַל כַּרְטִיס מָנוּי מה שדי סוגר את העניין, לפחות בכל הנוגע ללשונאות פורמלית.
אני כן אוסיף ואומר, שהשיפוט שלי (או ההרגל שלי) הוא לעשות דיפרנציאציה (בידול) בין המשמעויות, ולומר ש-"מינוי" יקבל את המשמעות של "מינוי למשרה", בעוד ש-"מנוי" ישמש לכרטיסים וכד'. איך זה בתור תשובה?
אגב, אתר האקדמיה ללשון עברית: http://hebrew-terms.huji.ac.il/



הייתי מוסיף מעבר לזה, אבל נראה לי שבאמת אין צורך. או בקיצור: אמור לי מיהם חבריך, ואומר לך כמה אתה מטורף.


בפינת התרבות הישראלית, קצת על הכנענים. הכוונה לתנועה ההגותית והאמנותית שקמה בישראל בשנות העשרים-שלושים של המאה הקודמת, והגיעה לשיאה בשנות הארבעים. הרעיון הכללי היה, שאם כבר חוזרים לארץ ישראל, צריך לנתק את הקישור בין ישראליות ליהדות, ולהקים פה זהות לאומית חדשה. או ליתר דיוק, חדשה-ישנה: כדי לבסס בכל זאת זיקה כלשהי לפיסת האדמה הספציפית הזו, הציעו ההוגים שהלאומיות הישראלית תראה עצמה כממשיכת דרכם של הכנענים הקדומים.
בקיצור – אם מישהו פה חושב שהרעיון של הפרדת הישראליות מהיהדות הוא חדש-חדש, הוא טועה.


בפינת האנגלית: קצת על המושג
Red Herring. למרות שלעתים הכוונה היא לסוג של דג, לרוב הכוונה בשימוש יומיומי היא להסחת דעת, או משהו שנעשה כדי להטות את תשומת הלב מן העיקר. יש כמה השערות לגבי מקור הביטוי, אבל נראה כי נעשה שימוש בדג מעושן כדי להסיט כלבי ציד מן המסלול בהיותם במרדף, ובכך להאריך את המרדף. עוד על כך, בקישור הזה.


אפרופו דגים, מישהו מכיר את הביטוי "אמור זה שם של דג"? אני לא הכרתי, אבל יש
אמת בפרסום.

ומכיוון שמקומנו הולך וקצר, נסיים בשיר של דילן תומס. השיר נכתב לפי מקצב הקרוי
villanelle, ומי שמעונין בדוגמאות נוספות ימצא אותן כאן


Do Not Go Gentle into That Good Night / Dylan Thomas
Do not go gentle into that good night,
Old age should burn and rave at close of day;
Rage, rage against the dying of the light.

Though wise men at their end know dark is right,
Because their words had forked no lightning they
Do not go gentle into that good night.

Good men, the last wave by, crying how bright
Their frail deeds might have danced in a green bay,
Rage, rage against the dying of the light.

Wild men who caught and sang the sun in flight,
And learn, too late, they grieved it on its way,
Do not go gentle into that good night
.
Grave men, near death, who see with blinding sight
Blind eyes could blaze like meteors and be gay,
Rage, rage against the dying of the light.


And you, my father, there on the sad height,
Curse, bless me now with your fierce tears, I pray.
Do not go gentle into that good night.
Rage, rage against the dying of the light.





Villanelle


Refrain 1 (A1)
Line 2 (b)
Refrain 2 (A2)
Line 4 (a)
Line 5 (b)
Refrain 1 (A1)
Line 7 (a)
Line 8 (b)
Refrain 2 (A2)
Line 10 (a)
Line 11 (b)
Refrain 1 (A1)
Line 13 (a)
Line 14 (b)
Refrain 2 (A2)
Line 16 (a)
Line 17 (b)
Refrain 1 (A1)
Refrain 2 (A2)