והיום תרבות יום ה' בסימן העולם העתיק.
בפינת ניבי הלשון, הביטוי "לחתוך את הקשר הגורדי", מסמל פתרון חד ומהיר לבעיה סבוכה. "הקשר הגורדי" עצמו בא מאגדה, לפיה גורדיוס, מלך פיריגיה שבאסיה הקטנה (כיום טורקיה) יצר קשר סבוך במיוחד, וניבא שהאיש שיפתח אותו ימלוך על אסיה כולה. כשאלכסנדר הגדול עבר שם, הוא ניסה לפתח אותו, ומשלא הצליח, שלף את חרבו וביתק את הקשר.
ואם כבר חזרנו אל העולם העתיק, יהיה נחמד להוסיף משהו על מקור המילה calendar.
החודש הרומי הקדום היה חודש ירחי (כמו של היהדות), והוא חולק לשלושה חלקים: Kalends, Nones ו- Ides.
Kalends היה היום הראשון בחודש, והוא היה מקודש לאלה יונו.
אגב,Ides מוכר יחסית מהמחזה "יוליוס קיסר", שבו אחד החוזים של הקיסר מזהיר אותו לפני הירצחו: "Beware the Ides of March", היינו – הישמר מה-15 במרץ.
אם אנחנו כבר בנושא חודשים – שמות החודשים בעברית, מקורם באכדית-בבלית, ומקצתם אשורית. "תשרי", "חשוון" וכו' – אינם השמות המקוריים של החודשים העבריים. לדוגמא, שמו העברי של "מרחשוון" הוא ירח בול.
http://www.hofesh.org.il/articles/chagim/jewish_calendar/1.html
ומעניין לעניין: חודש תמוז קרוי על שמו של האל האשורי תמוז. תמוז מסמל את המסתורין של מחזור החיים – מוות ולידה מחדש, התחדשות – ושל מחזור השנה.
יצויין, כי הסיפור של מוות וקימה לתחייה בצורה מחזורית קיים בכמה גרסאות שונות גם במיתולוגיות אחרות, כמו אוזיריס במיתולוגיה המצרית, אדוניס במיתולוגיה הכנענית והיוונית, והסיפורים של דיוניסוס ושל פרספונה במיתולוגיה היוונית.
ואם כבר באשורים עסקינן, כאן המקם להזכיר שהאותיות המשמשות אותנו כיום לכתיבת עברית אינן האותיות העבריות המקוריות, כי אם כתב מרובע שהושפע מן הכתב האשורי. ומי שמתעניין בנושא של גופנים (פונטים) בעברית, בוודאי ישמח לקרוא על כך במאמר זה.
וכמובן, כדי למנוע תקריות מצערות, בירת אשור היא נינווה (אם כי לשם הדיוק יש לומר, שזו הבירה השלישית של אשור. הבירה הראשונה של אשור היתה העיר אשור, והשניה העיר כלח).
בפינת ניבי הלשון, הביטוי "לחתוך את הקשר הגורדי", מסמל פתרון חד ומהיר לבעיה סבוכה. "הקשר הגורדי" עצמו בא מאגדה, לפיה גורדיוס, מלך פיריגיה שבאסיה הקטנה (כיום טורקיה) יצר קשר סבוך במיוחד, וניבא שהאיש שיפתח אותו ימלוך על אסיה כולה. כשאלכסנדר הגדול עבר שם, הוא ניסה לפתח אותו, ומשלא הצליח, שלף את חרבו וביתק את הקשר.
ואם כבר חזרנו אל העולם העתיק, יהיה נחמד להוסיף משהו על מקור המילה calendar.
החודש הרומי הקדום היה חודש ירחי (כמו של היהדות), והוא חולק לשלושה חלקים: Kalends, Nones ו- Ides.
Kalends היה היום הראשון בחודש, והוא היה מקודש לאלה יונו.
אגב,Ides מוכר יחסית מהמחזה "יוליוס קיסר", שבו אחד החוזים של הקיסר מזהיר אותו לפני הירצחו: "Beware the Ides of March", היינו – הישמר מה-15 במרץ.
אם אנחנו כבר בנושא חודשים – שמות החודשים בעברית, מקורם באכדית-בבלית, ומקצתם אשורית. "תשרי", "חשוון" וכו' – אינם השמות המקוריים של החודשים העבריים. לדוגמא, שמו העברי של "מרחשוון" הוא ירח בול.
http://www.hofesh.org.il/articles/chagim/jewish_calendar/1.html
ומעניין לעניין: חודש תמוז קרוי על שמו של האל האשורי תמוז. תמוז מסמל את המסתורין של מחזור החיים – מוות ולידה מחדש, התחדשות – ושל מחזור השנה.
יצויין, כי הסיפור של מוות וקימה לתחייה בצורה מחזורית קיים בכמה גרסאות שונות גם במיתולוגיות אחרות, כמו אוזיריס במיתולוגיה המצרית, אדוניס במיתולוגיה הכנענית והיוונית, והסיפורים של דיוניסוס ושל פרספונה במיתולוגיה היוונית.
ואם כבר באשורים עסקינן, כאן המקם להזכיר שהאותיות המשמשות אותנו כיום לכתיבת עברית אינן האותיות העבריות המקוריות, כי אם כתב מרובע שהושפע מן הכתב האשורי. ומי שמתעניין בנושא של גופנים (פונטים) בעברית, בוודאי ישמח לקרוא על כך במאמר זה.
וכמובן, כדי למנוע תקריות מצערות, בירת אשור היא נינווה (אם כי לשם הדיוק יש לומר, שזו הבירה השלישית של אשור. הבירה הראשונה של אשור היתה העיר אשור, והשניה העיר כלח).
בפינת השיר, Kubla Khan, שירו המפורסם ביותר של קולרידג'.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה