פורים

על תל-חי, ביריה וי"א באדר

"את כל אלו החברים הנמצאים כאן... אפשר לחלק לשלושה סוגים:

1. מפקפקים - רועדים במקצת

2. אמיצים

3. בינוניים - כלומר אלה הנוטים לפעמים לראשונים ולפעמים לשניים...

לו הגוגולים והדוסטוייבסקים וכל יתר הסופרים הרוסים ראו את הבחורים האמיצים האלה, כי אז טיפוסיהם היהודים שהם תארו לנו היו לגמרי אחרים."

(יומן טרומפלדור, 10 בינואר 1920)

הציטוט הוא מתוך יומנו של אחד, יוסף טרומפלדור, שנפל זמן לא רב מכן בקרב על תל-חי, ב-י"א באדר תר"פ (1 במרץ 1920). מצגת נחמדה בנושא מצאתי דווקא באתר של בי"ס אורט.

היישוב ביריה הסמוך הוקם ב-45' על ידי אנשי הפלמ"ח הדתי, אולם לאחר מספר חודשים נהריטים פינו אותו. בתגובה, ניסו אנשי הפלמ"ח הדתי בי"א באדר שנה לאחר מכן לעלות ברגל לתל-חי. בשל מזג-האוויר הסוער, הם נאלצו לעצור בביריה, ושם התבצרו. רק לאחר כמה התנגשויות עם הבריטים ומספר נסיונות הם הצליחו להגיע בפורים לתל-חי. אבל מאז מסורת היא בקרב בני-עקיבא לעלות בי"א באדר לביריה.

* תודה לאוהד פ, ששלח את הקטע לעיל

עגונות

מסתבר שיוםתענית אסתר מציין גם את יום העגונות בישראל. על מצבן העגום של העגונות ניתן לקרוא במאמר הזה.

ואפרופו, איך אפשר שלא להזכיר את יצירתו של ש"י עגנון בשם זה, הראשונה שפרסם הסופר בעברית, בארץ.

ובצירוף מקרים משעשע (או שלא), נציין גם שי"א אדר תש"ל (1970) הוא תאריך פטירתו של עגנון.

ועכשיו למשהו משמח יותר, שהרי נאמר: משנכנס אדר - מרבין בשמחה.

פורים

מהצד ההלכתי, נזכיר את ארבע המצוות הקשורות לחג:

1. מקרא מגילה: את מגילת אסתר קוראים פעמיים, בערב פורים וביום.

2. משתה ושמחה: סעודת פורים, בניגוד לרוב החגים, מצוותה דווקא ביום, ולא בערב שלפני. במהלך הסעודה מצווה להרבות בשתיית אלכוהול, שנאמר: "חייב איניש לבסומי עד-דלא-ידע להבחין בין ארור המן לברוך מרדכי" (= חייב אדם לשתות עד שלא יידע להבחין בין 'ארור המן' ל-'ברוך מרדכי'). ובקיצור - לכו על זה.

3. משלוח מנות: לפחות לשני אנשים שונים, ועל כל משלוח להכיל לפחות שני דברי מאכל.

4. מתנות לאביונים: לפחות לשניים, וגם כאן - כל המרבה הרי זה משובח.

כמובן, יש עוד מנהגים רבים ומגוונים הקשורים לחג, ותוכלו לקרוא עליהם באתר דלעיל.

משהו מתוק לסיום, ושיהיה פורים שמח.