כאילו שלא די לנו במצות ובעצירות, הרי גם נחת עלינו החמסין המטורף הזה. רק בריאות.
שביעי של פסח
היום השביעי של פסח הוא חג מהתורה. לפי חז"ל, ביום זה התרחש הנס של קריעת ים-סוף, ולכן קוראים בתורה את שירת הים. יתר על-כן, יש הנוהגים להיות ערים כל הלילה, שכן לפי המסורת בשעת קריעת ים-סוף הגיעו בני ישראל לדרגה הגבוהה ביותר של אמונה ודבקות. לעדות מסוימות יש סדר לימוד לליל שביעי של פסח, ובמחוזותינו יש הנוהגים ללכת לים ולקרוא את פרק השירה.
קצת על העברית הקדומה שבה כתובה שירת הים אפשר לקרוא כאן.
ואילו הביטוי "יצא המרצע מן השק" משמעו שדבר שניסו להסתירו נתגלה. במילים אחרות, זהו דבר שסופו היה להתגלות בכל מקרה, כשם שלא ניתן להסתיר את המרצע בשק, משום שהוא עלול לנקב את השק.
ברווז?
הקטע האומנותי מוקדש באהבה רבה לאילו בינינו, שמדברים כברווזים והולכים כברווזים, אבל - לצערנו - אינם ברווזים:
ולסיום, שיר שמתאים לתקופה (ותודה למרינה על הבחירה המוצלחת):
אף שזה נראה כמו נסיון השתלטות (ידידותי?), הגיס החמישי מספקת לנו כמה וכמה נושאים למחשבה. קבלו.
עברית שפה יפה מתוך Ynet: במלאת 150 שנה להולדתו של אליעזר בן יהודה תארח העיר ראשון לציון כנס מיוחד, ראשון מסוגו בישראל, שיוקדש לשפה העברית. הכנס, שייפתח ב-13 במאי, יימשך יומיים אשר במהלכם יושק אלבום על תולדות חייו ופועלו של הוגה השפה העברית וייערכו רבי שיח ומושבים שיעסקו במקומה של השפה בתוך החברה הישראלית. בעקבות מותה בטרם עת של שדרנית הרדיו, שוש עטרי, החליטה הנהלת האירוע להקדיש לזכרה את המושב "בן-יהודה פינת שנקין", שיעסוק במקומה של העברית בתקשורת. במושב זה ישתתפו בין היתר חנוך מרמרי, לשעבר עורך עיתון הארץ שמונה לאחרונה לתפקיד העורך הראשי בהוצאת כנרת-זב"ם ומנהל מחלקת התרבות בגל"צ, מולי שפירא. מושב זה יסקור את השינויים שחלו מימות "הצבי", העיתון העברי הראשון בישראל ועד לעידן האינטרנט והסלולאר. אירוע מיוחד שייערך במסגרת זו הוא כנס "ההגיונרים" שיוקדש לחובבי תשבצי הגיון. כמו כן תערוך האקדמיה העברית ללשון דיון בנושא "נכון ולא נכון בשפה העברית". ד"ר ציקי ולדן תנחה מפגש שיעסוק בהקניית השפה בגני הילדים ורוביק רוזנטל ישתתף באירוע "שפת הרחוב של אלוהים" שיוקדש לסלנג.
ועוד אירוע, בדגש קצת שונה ב-11 לאפריל יציין העולם את "יום הוואגינה", שייחגג באירוע עצום ורב משתתפות בניו אורלינס. "יום ה-וי" הוא שמה של תנועה עולמית ללא מטרות רווח שיזמה והקימה איב אנסלר - מחזאית, שחקנית ופעילה אקטיביסטית שכתבה את המחזה המצליח "מונולוגים מהוואגינה". תנועת "יום ה-וי" שמה לה למטרה לעצור את האלימות כנגד נשים, נערות וילדות, ובכללה אונס, תקיפה, מילת נשים ועבדות מינית. באמצעות אירועים יצירתיים המעלים את רמת המודעות, מסייעת התנועה בגיוס תרומות ומחזקת את הארגונים הנלחמים באלימות.
אי אפשר, פשוט אי אפשר לפרסם את זה בלי לקשר לקטע של שי ודרור:
מי נתן את ההוראה?
מי שמעוניינת לדעת מי נתן את ההוראה, מוזמנת לקרוא על פרשת "עסק הביש", שנודעה מאוחר יותר כ-"פרשת לבון". מדובר בפעילותה של חוליית מחבלים יהודים במצרים בשנות החמישים, שנועדה לחבל ביחסיה של מצרים עם ארצות המערב. חברי החוליה הוסגרו על-ידי סוכן כפול ("האדם השלישי"), חלקם הוצא להורג וחלקם נשפט לתקופות מאסר ממושכות.
ונסיים בשיר של לאה גולדברג, המוקדש לאמהות שבינינו.
השבוע - אוסף אקלקטי (יותר מהרגיל) וקצר (יותר מהרגיל).
לזכרה של שוש עטרי
השבוע הלכה לעולמה שוש עטרי. ניסיתי למצוא משהו קטן לזכרה, אבל לא מצאתי משהו שיעביר את רוח הדברים יותר מהקטע הבא. יהי זכרה ברוך.
And now to something completely different
כאן ניתן לקרוא את האגדה על אורפיאוס, המוסיקאי המחונן, ואהבתו לאורידיקה.
פינת הגייס
לפני שנעבור לפינת הגייס החמישי, נפתח בתיקון טעות קל: הגייס מוסרת ששמה מאויית עם א', לאמור: מאיה, ולא כפי שנזכר בשבוע שעבר. ועם הקוראים הסליחה.
רשות הדיבור, אם כן, למאיה:
מכיוון שפינתי פה זכתה לכינוי מכובד שכזה, להלן מקור הביטוי: גיִס חמישי הוא כינוי לכוחות חתרניים חשאיים הפועלים בגוף מסוים, מתוך מטרה לערער את חוסנו של אותו הגוף, ולסייע לכוחות המתנגדים לו מבחוץ. הביטוי שימש בפעם הראשונה את לב טרוצקי, כשם לגיס החמישי שהוקם כיחידת אליטה צבאית במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה, אך למשמעותו המקובלת זכה במלחמת האזרחים הספרדית בשנים 1936-1939. כשנשאל הגנרל מולה, מפקד הצבא הלאומני שעלה על מדריד, מה גודל צבאו, הוא השיב כי לצבאו ארבעה גייסות, ובעיר עצמה ממתין גיס חמישי - כוח מיליטנטי אוהד שיפעל נגד נאמני הממשלה הרפובליקנית שהגנו על העיר. הגיס החמישי של תומכי פרנקו במדריד לא היה יעיל במיוחד, והעיר נפלה רק אחרי קרבות מרים בשנת 1939, אך השימוש בכינוי הפך רווח, במיוחד כדי להגדיר כבוגדים קבוצות מיעוט דתיות או אתניות, או קבוצות בעלות עמדות מקובלות פחות.
