חוגגים עברית (ועוד כמה דברים)

שלום שלום,

אף שזה נראה כמו נסיון השתלטות (ידידותי?), הגיס החמישי מספקת לנו כמה וכמה נושאים למחשבה. קבלו.

עברית שפה יפה
מתוך Ynet:
במלאת 150 שנה להולדתו של אליעזר בן יהודה תארח העיר ראשון לציון כנס מיוחד, ראשון מסוגו בישראל, שיוקדש לשפה העברית. הכנס, שייפתח ב-13 במאי, יימשך יומיים אשר במהלכם יושק אלבום על תולדות חייו ופועלו של הוגה השפה העברית וייערכו רבי שיח ומושבים שיעסקו במקומה של השפה בתוך החברה הישראלית.
בעקבות מותה בטרם עת של שדרנית הרדיו, שוש עטרי, החליטה הנהלת האירוע להקדיש לזכרה את המושב "בן-יהודה פינת שנקין", שיעסוק במקומה של העברית בתקשורת. במושב זה ישתתפו בין היתר חנוך מרמרי, לשעבר עורך עיתון הארץ שמונה לאחרונה לתפקיד העורך הראשי בהוצאת כנרת-זב"ם ומנהל מחלקת התרבות בגל"צ, מולי שפירא. מושב זה יסקור את השינויים שחלו מימות "הצבי", העיתון העברי הראשון בישראל ועד לעידן האינטרנט והסלולאר. אירוע מיוחד שייערך במסגרת זו הוא כנס "ההגיונרים" שיוקדש לחובבי תשבצי הגיון.
כמו כן תערוך האקדמיה העברית ללשון דיון בנושא "נכון ולא נכון בשפה העברית". ד"ר ציקי ולדן תנחה מפגש שיעסוק בהקניית השפה בגני הילדים ורוביק רוזנטל ישתתף באירוע "שפת הרחוב של אלוהים" שיוקדש לסלנג.

פרטים על הכנס ניתן למצוא כאן.


ועוד אירוע, בדגש קצת שונה
ב-11 לאפריל יציין העולם את "יום הוואגינה", שייחגג באירוע עצום ורב משתתפות בניו אורלינס. "יום ה-וי" הוא שמה של תנועה עולמית ללא מטרות רווח שיזמה והקימה איב אנסלר - מחזאית, שחקנית ופעילה אקטיביסטית שכתבה את המחזה המצליח "מונולוגים מהוואגינה". תנועת "יום ה-וי" שמה לה למטרה לעצור את האלימות כנגד נשים, נערות וילדות, ובכללה אונס, תקיפה, מילת נשים ועבדות מינית. באמצעות אירועים יצירתיים המעלים את רמת המודעות, מסייעת התנועה בגיוס תרומות ומחזקת את הארגונים הנלחמים באלימות.

אי אפשר, פשוט אי אפשר לפרסם את זה בלי לקשר לקטע של שי ודרור:

מי נתן את ההוראה?

מי שמעוניינת לדעת מי נתן את ההוראה, מוזמנת לקרוא על פרשת "עסק הביש", שנודעה מאוחר יותר כ-"פרשת לבון". מדובר בפעילותה של חוליית מחבלים יהודים במצרים בשנות החמישים, שנועדה לחבל ביחסיה של מצרים עם ארצות המערב. חברי החוליה הוסגרו על-ידי סוכן כפול ("האדם השלישי"), חלקם הוצא להורג וחלקם נשפט לתקופות מאסר ממושכות.

ונסיים בשיר של לאה גולדברג, המוקדש לאמהות שבינינו.

לתמונת אמא / לאה גולדברג

תְמוּנָתֵךְ כֹּה שְׁלֵוָה – אַתְּ אַחֶרֶת:

קְצָת גֵּאָה וּנְבוֹכָה עַל שֶׁאַתְּ - אִמִּי.

מְלַוָּה בְּדִמְעָה וּבְחִיוּך מְוַתֶּרֶת

וּמֵעוֹלָם אֵינֵךְ שׁוֹאֶלֶת: "מִי?"

לֹא תָּמַהְתְּ, לֹא רָגַזְתְּ, עֵת בָּאתִי אֵלַיִך

ְמִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ וְאָמַרְתִי "תְּנִי!"

אֶת הַכֹּל הֵבֵאת לִי בְּמוֹ יָדַיִך

רַק מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי – אֲנִי.

וְיוֹתֵר מִמֶנִי אַתְּ הַיוֹם זוֹכֶרֶת

אֶת יְגוֹן-יַלְדוּתִי, וְנַפְשֵךְ כְּבָר פָּתְרָה:

עֵת תָּבוֹא אֵלַיִךְ הַבַּת הַבּוֹגֶרֶת,

הִיא תָּבִיא אֶת יֵאוּש תּוּגָתָה שֶׁבָּגְרָה.

כֵּן. אָבוֹא רְצוּצָה וְלֹא אֶשְׁאַל לִשְׁלוֹמֵךְ.

לֹא אֶבְכֶּה בְּחֵיקֵךְ, לֹא אֶלְחַשׁ: "אִמִּי!"

אַתְּ תֵּדְעִי:

זֶה שֶׁעֲזָבַנִי הָיָה לִי יָקָר מִמֵּךְ

וְלֹא תִשְׁאָלִינִי: "מִי?"

לאה גולדברג/ ילקוט שירים הוצאת יחדיו.

© כל הזכויות על היצירה שמורות למוציא לאור ולמחבר