על חלונות, ולמה כדאי להיזהר מהם

בפינת האנגלית, מילה שלא יצא לי להשתמש בה מזה זמן רב, אבל משום מה עלתה לי בראש בשבועות האחרונים:
הפועל defenestrate משמעו "להשליך מהחלון" (והשוו: fenetre, חלון בצרפתית). למי שביקר בפראג, בסיור בארמון הראדצ'אני ניתן לראות את החלון שממנו הושלכו האצילים הצ'כים ב-1618, אירוע שהוביל למלחמת 30 השנה.
אודות אירועים דומים ניתן לקרוא בקישור הזה.

אפרופו אצילים צ'כים, האצילים הבוהמיינים לא היו דווקא אנשי רוח. המונח "בוהמייני" לתיאור סגנון חיים של אומנים ויוצרים (כלומר: הרבה רוח, מעט חומר) החל בסביבות 1800, ובצרפת דווקא. מקור הביטוי בחבל בוהמיה שבצ'כיה, אבל ההקשר המקורי הוא דווקא לצוענים נודדים, שלפי האמונה הגיעו משם. עוד על כך במאמר הזה.

בפינת המיתולוגיה היוונית – שלוש הגראציות. הגראציות (Graces) היו שלוש אלות, שסימלו תכונות (נשיות בעיקר) של חן, קסם ויופי. הן היו מלוות של אלי האהבה (אפרודיטה וארוס), ונהגו לחולל לצלילי נבלו של אפולו באולימפוס.

ומשהו בגרמנית (זה עוד לא היה): שמחה לאיד, או בשפת הייקים – schadenfreude. צירוף של שתי המילים schaden – פגיעה, ו- freude – שמחה. הביטוי, אגב, נכנס כמות שהוא לשפה האנגלית.

בפינת העברית: הביטוי "צוק העיתים" משמעו תקופה קשה, של מצוקה. יש לבטא "tzok", ולא "tzuk", שהוא חלק שבולט מההר. מקור הביטוי בספר דניאל: "וְנִבְנְתָה רְחוֹב וְחָרוּץ וּבְצוֹק הָעִתִּים" [דניאל ט', כ"ה].

עוד משהו קטן, על ההבדל בין שיהוק, פיהוק וגיהוק:
פיהוק (yawn) הוא מה שעושים כשקצת עייפים.
גיהוק (belch) הוא מה שעושה תינוק אחרי שטופחים לו על הגב.
שיהוק (hiccup) הוא הדבר הארור הזה שלא נפטרים ממנו אלא על-ידי שתיית מים או עצירת הנשימה.

בפינת החי והצומח: Turnip הוא השורש המכונה "לפת". ל- Parsnip, לעומתו, אין שם מוצלח בעברית (הכי קרוב שמצאנו זה "גזר לבן"). אם מישהו מזהה, יודע או מכיר, נשמח לשמוע איך קוראים ליצור הזה.

ובלי התחכמויות נוספות – ישר לפינת השיר.
הפעם יש לנו פיצ'ר כפול – אב ובתו, שיר ושיר תגובה. עוד על השירים (בתקווה) בפעם הבאה.



שיר משמר / נתן אלתרמן
שמרי נפשך, כוחך שמרי, שמרי נפשך.

שמרי חייך, בינתך, שמרי חייך.

מקיר נופל, מגג נדלק, מצל חשך,

מאבן קלע, מסכין, מציפורניים.

שמרי נפשך מן השורף, מן החותך,

מן הסמוך כמו עפר וכמו שמיים,

מן הדומם, מן המחכה והמושך,

והממית כמי באר ואש כיריים.

נפשך שמרי ובינתך שער ראשך,

עורך שמרי, שמרי נפשך, שמרי חייך.

זה ערב קיץ לכאורה, זה לכאורה

רק ערב קיץ טוב, ידוע וישן,

שבא לחסד ולרחמים, לא למורא

ולא לרחש חשדות ודבר אשם,

שבא עם ריח תבשילים ועם מנורה

אשר תאיר עד עם ננוח ונישן.

רק ערב קיץ חם וטוב הוא לכאורה,

רק ערב קיץ חם שבא לא למורא.

הנה הרוח יד שולחת ובלי רחש

פתאום חלון לאט נפתח בחשכה.

אמרי מדוע את צוחקת כמו פחד

אמרי מדוע את קופאת כמו שמחה.

אמרי מדוע העולם כה זר עדיין

ואש ומים מביטים בו מכל צד.

אמרי מדוע בו מפרפרים חייך

כמו ציפור מבוהלה בתוך כף יד.

אמרי מדוע זה את מעוף ורעד רב

כמו ציפור בחדר בחפשה אשנב.

שמרי נפשך העייפה, שמרי נפשך.

שמרי חייך, בינתך, שמרי חייך,

שער ראשך, עורך שמרי, שמרי יופייך,

שמרי ליבך הטוב, אמציהו בידיך.

שיר הנשמרת / תרצה אתר
השמים רצים, רצים, רצים,
בתריסים כל מיני עיגולים נוצצים,
כל מיני דברים נעשים
יותר ויותר סמוכים.

אני נזהרת מדברים נופלים.
מאש. מרוח. משירים.
בתריסים כל מיני רוחות מכים.
כל מיני עופות מדברים.

אבל אני שומרת את נפשי מהם. וגם איני בוכה.
אני זוכרת שביקשת שאהיה ברוכה.
אני ברוכה.
השמים רצים.
הם אינם נוגעים
בשיער ראשי שלך.

אינם מתקרבים אפילו לרוח
שבאה אלי ממך.
השמים רצים למקום אחר,
והרוח סביבנו טבעת שקופה,
כמו בערב שרב, אנחנו ירח,
הרוח סביבנו עבה.

למרות הכל

למרות הכל: תרבות יום ה'.

בפינת העברית המליצית, קצת על הביטויים "תהום הנשייה" ו-"דיראון עולם".
נתחיל מהביטוי "תהום הנשייה". נשייה משמעה שכחה, ועדות לכך יש בפועל הערבי "נסי", שמשמעו – שכח.
בתנ"ך אפשר למצוא את המילה מוזכרת פעם אחת:
תהלים פ"ח, י"ג: הֲיִוָּדַע בַּחשֶׁךְ פִּלְאֶךָ וְצִדְקָתְךָ בְּאֶרֶץ נְשִׁיָּה

דיראון משמעו, כנראה סוג של קללה. בהקשר של דיראון עולם, הכוונה כנראה לגיהנום. קצת קשה להבין מהקונטקסט – להלן שני המקומות בתנ"ך בהם הוא מוזכר. הביטוי "דיראון עולם" מופיע כמות שהוא בספר דניאל.

דניאל י"ב, ב': וְרַבִּים, מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת-עָפָר יָקִיצוּ; אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם, וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם

ישעיהו ס"ו, כ"ד: וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפּשְׁעִים בִּי כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה וְהָיוּ דֵרָאוֹן לְכָל-בָּשָׂר


בפינת הערבית והאיסלאם, אם כבר הבאנו מקורות ערביים:
אם תהיתם לגבי הביטוי "שהדי במרומים" (ויש הכותבים "סהדי במרומים"): "שהד" הוא עד. תחשבו על הביטוי האנגלי "As God is my witness".
למי שלמד קצת ערבית בתיכון, למוסלמים יש את ה-"שהאדתין", שתי ה-"שהאדה", שעליהם לומר בכל יום:
לא אלה אלא אללה – אין אל מבלעדי אללה
ומחמד רסול אללה – ומחמד הוא נביאו של האל
"שהאדה" משמעה – עדות. כאשר המואזין מסלסל את התפילה, הוא פותח באמירת "אשהד אנ", כלומר: אני מעיד כי אין אל וכו'.
ואיך זה קשור ל-"שהיד" ?ובכן, יש כמה הסברים. אולי כי אללה מעיד על כך שיהיה לו מקום בגן עדן, ואולי זה תרגום ערבי מאוחר ל-"מרטיס" היווני, שמשמעו קדוש מעונה ("מרטיר" באנגלית מודרנית). עוד על כך במאמר הזה.


בפינת החי והצומח, היום נלמד להבחין בין שלושה מינים ממשפחת הפרים: תאו, ראם וביזון. למעשה, הבלבול העיקרי הוא בין התאו והביזון, שכן הראם די שונה. הראם (Oryx) דומה לאנטילופה גדולה, והוא מצטיין בקרניים ארוכות ומשוננות. התאו (Buffalo) והביזון (Bison) הן בהמות גדולות בהרבה. הביזון האמריקאי, בפרט, הוא היונק הגדול ביותר באמריקה הצפונית.


בפינת הפנאי, היום הצעה ל-
עשרה דברים לעשות בזמן שהסרבר עולה
1. להתכתב בפייסבוק.
2. להריץ tail –f ~/SecureSphereWork/logs/server_log.txt, להפסיק ולהריץ, להפסיק ולהריץ וחוזר חלילה, ובכל פעם להתבאס מחדש מזה שהוא עדיין לא סיים.
3. להכין קפה במטבח. בעצם שניים.
4. לעצור אנשים במסדרון לשיחת חולין, גם אם ממש לא בא להם.
5. לעמוד בפינה היחידה בחדר שבה יש קליטה, ולדבר בסלולרי.
6. ללכת להציק לאנשים בחדרים עד שהם זורקים אתכם משם.
7. לעשות חימום, שכיבות סמיכה, כפיפות בטן, מתיחות, שפגט, נדיה קומנצ'י.
8. ללמוד גרמנית (או רוסית, או ספרדית, או צ'רקסית).
9. להקים משפחה; להתחתן, להוליד ילדים, להגר מן הארץ.
10. לכבות את האור, וללכת לשבת בשקט בפינת החדר עד שהכל נרגע.


שיר לסיום – אלתרמן, האיש שכנראה שנא נשים בצורה פתולוגית.

העלמה / נתן אלתרמן
דום טוותה העלמה בפלך

חוט שני כרימון שחוט,

ואמר בלבבו המלך:

"היא טווה לי בגדי מלכות".

דום טוותה העלמה בפלך

חוט שחור המשחיר אור יום,

ואמר השודד בכלא:

"היא טווה לי בגדי גרדום".

דום טוותה העלמה בפלך

חוט זהב כחרבות ברק,

ואמר הלוליין בדרך,

"היא טווה לי בגדי משחק".

דום טוותה העלמה בפלך

חוט אפור, הוא אבי כל כסות

ואמרו פושט יד וכלב:

היא טווה לנו בגד בכות".

אז ארגה את חוטי הפלך

העלמה, ותתנם בסך,

ותרד אל מי הפלג

ותרחץ את בשרה הצח.

ותלבש את מטווה הפלך

לשמלה לה, ותיף לעד,

ומאז היא שודד ומלך

ולוליין ופושטת יד.

כ"ט בנובמבר

שלום לכולם. והיום גיליון חגיגי, לכבוד כ"ט בנובמבר, הלא הוא היום בו נתקבלה בעצרת הכללית של האו"ם החלטה 181, ובה קריאה לסיום המנדט הבריטי בארץ, תוכנית החלוקה והקמת שתי מדינות.

בקישור הזה ניתן לשמוע את תוצאות ההצבעה באו"ם. חוץ מזה, ניתן לקרוא את מסמך ההחלטה המקורי כאן.

ואיך זה קשור אלינו (כלומר, לאימפרבה)?
נשיא העצרת היה תומך נלהב של הרעיון הציוני, איש יקר בשם אוסוולדו ארניה מברזיל. הוא סייע לדחות את הדיון בעצרת האו"ם עד שהמשלחת מהיישוב העברי הצליחה לגייס רוב לצורך ההצבעה.

בפינת הטריוויה, תשובות מהשבוע שעבר:
1. מי ביצעו גירסא בעברית לשיר “Smoking in the boys’ room” של Motley Crew?
1.1 תיסלם (כמובן) – "מעשנים ביחד"
2. מי ביצעה גירסא בעברית לשיר “Army Dreamers” של קייט בוש?
2.1 מזי כהן – "שם באבן".
3. מי ביצעה גירסא בעברית לשיר "Famous Blue Raincoat" של ליאונרד כהן?
3.1 שרון ליפשיץ – "מעיל כחול מפורסם".
4. מי דגם את השיר "Forget-Me-Nots" של פטריס רושן (שתי תשובות)?
4.1 ג'ורג' מייקל, "Fast Love"
4.2 וויל סמית', “Men in Black”.
5. מי דגם את השיר "Greatest Dancer" של Sister Sledge?
5.1 וויל סמית', “Getting Jiggy wit’ it”.

בפינת האורניתולוגיה, הלא היא חקר הציפורים (צפרות): הגבתון. הגבתון היא ציפור שיר, ומסתבר שחיים בארץ כ-8 מינים שונים שלו. למרות זאת, לא מצאתי ממש מקורות בעברית באינטרנט (המרשתת). אבל כדי שלא תחשבו שאני הוזה, הנה דוגמא לאחד מהם: http://my.ort.org.il/holon/birds/bk11.html

בפינת הלטינית: לאור הפעילות הגופנית שהתחלנו לעשות בשעה טובה, נעמוד על מקורו של הביטוי "נפש בריאה בגוף בריא", ובלטינית: Mens sana in corpore sano. מסתבר שזה חצי ציטוט, שקצת נתלש מהקשרו המקורי, כמו שקרה לביטוי "הגונב מגנב פטור".


בפינת הבישול, מרק חורפי חם וכתום.
מרק דלעת ובטטה בניחוח ג'ינג'ר ותפוז – (עופר גל "על השולחן" גיליון 120)
כ- 700 גרם דלעת קלופה וחתוכה גס
4 בטטות קלופות וחתוכות כנ"ל
2 בצלים חתוכים לקוביות
4 שיני שום
שורש ג'ינג'ר מקולף ומגורר (כ-3 ס"מ)
דבש, בין כף לשתיים, לפי טעמכם האישי, וכמובן, אפשר לוותר
קליפת תפוז מגוררת מתפוז אחד (אפשר גם פחות)
מלח, פלפל
1 ליטר מים + פטרוזיליה וסלרי לא קצוצים או ציר ירקות

1. מחממים בסיר מעט שמן. מזהיבים בצל, שום וג'ינג'ר.
2. מוסיפים את הדלעת והבטטה ומערבבים.
3. מוסיפים מים וירוקים (או ציר), מתבלים במלח, פלפל.
4. מבשלים עד לריכוך הירקות. מוסיפים דבש, וקליפת תפוז. משהים בסיר כ- 10 דקות.
5. מוציאים את גבעולי הסלרי והפטרוזיליה, וזורקים.
6. מרסקים את תוכן הסיר בבלנדר/מעבד מזון/מוט טחינה.
7. מחזירים לסיר, מתקנים תיבול.
8. מומלץ להגיש עם כפית שמנת חמוצה.

כל התהליך כולו לוקח כשעה. אם חותכים את הבטטה והדלעת, זמן הבישול כולו מתקצר עוד יותר. בתיאבון.

ושיר לסיום, באותו ענין (בערך).

סַכּוּ"ם / דן פגיס
יוֹשֵׁב לַשֻּׁלְחָן הֶעָרוּך,

מֵרִים אֶת הַכַּף, מִשְׁתַּקֵּף בָּהּ

כְּמוֹ בִּרְאִי שֶׁל יָד.

בַּצַּד הַקָּמוּר מְמַצְמֵץ מוּלו

ֹפַּרְצוּף נָפוּחַ שֶׁל גּוּמִי.

מְמַהֵר לַהֲפֹך.

בַּצַּד הַקָּעוּר מְגַחֵך מוּלו

ֹגַּמָּד הָעוֹמֵד עַל הָרֹאשׁ.

לֹא אֲנִי, הוּא צוֹחֵק לְעַצְמוֹ, לֹא אֲנִי.

מֵרִים אֶת הַסַּכִּין, מִשְׁתַּקֵּף בָּהּ,

רוֹאֶה בַּלַּהַב הַיָּשָׁר

אֶת פָּנָיו וְהֵם פָּנָיו, אֶת פִּיו וְהוּא פִּיו.

מְמַהֵר לַהֲפֹך.

עֲדַיִן פָּנָיו הֵם פָּנָיו, פִּיו הוּא פִּיו.

לֹא, הוּא מוֹחֶה, לֹא אֲנִי.

מִי יוֹדֵעַ

מַה יַעֲלֶה הַמַּזְלֵג.

כל השירים, הקיבוץ המאוחד ומוסד ביאליק, 1991

קול המון

שלום שוב,
תרבות יום ה' באיחור קל (זו לא אשמתי. היה טיול / לא ישנתי / הכלב אכל לי את המחשב / all of the above).

בפינת העברית: יש לומר "מילים כדרבונות" (darvonot) ולא "מילים כדורבנות" (dorbanot). הדרבונות הם מקלות מחודדים או קוצים, ומכאן נובע שמו של הדורבן המצוי.

בפינת הארמית: בפרקי אבות (ה':27) מצוטט התנא בן הא-הא כאומר "לפום צערא אגרא". משמעות הביטוי (מילולית): לפי הצער – השכר, כלומר: כמידת הסבל שהאדם סובל (בעולם הזה), כך יגדל שכרו בעולם הבא. באופן כללי, תפיסה זו משקפת נקודת מבט שרווחת יותר בנצרות מביהדות.

בפינת הלטינית, נלך בעקבות קריאתו הנרגשת של גור לביקורת בונה אודות ממשק המשתמש של המערכת. גור השתמש בביטוי "Wisdom of crowds", אבל קדם לו הביטוי הלטיני “Vox Populi Vox Dei”, היינו – קולו של הקהל הוא קול האל. רוצה לומר: לא ניתן לעמוד בפני הדעה הרווחת או דעת הקהל. ובעברית: "קול המון כקול שדי".

בפינת ה-follow-up, עוד משהו קטן על אירוניה. רבים דנו בשיר "Ironic" של אלאניס מוריסט. הגדילו לעשות אפילו כמה, שניתחו באופן מדוקדק את הסיטואציות המתוארות בשיר והגיעו למסקנה, שאין בהם אירוניה, אלא רק סוג של ביש-מזל.

הנה מה שיש לוויקיפדיה לומר בנושא (מתוך הערך "Irony" בוויקיפדיה):

The American Heritage Dictionary’s usage panel found it unacceptable to use the word ironic to describe mere unfortunate coincidences or surprising disappointments that “suggest no particular lessons about human vanity or folly.” This definition still allows the above usage but excludes examples like Alanis Morissette’s “It's a traffic jam when you're already late” for a meeting, unless perhaps the topic of the meeting were traffic congestion, not something implied by the lyrics of “Ironic”.

ועם זאת, יש לשיר גם כמה תומכים, דוגמת המאמר הזה, המציע ניתוח שונה לשיר.


ואם כבר בשירים עסקינן, נעבור לפינת הטריוויה. והפעם: שירים, גרסאות כיסוי, דגימות (סימפולים) וגרסאות בעברית:
1. מי ביצעו גירסא בעברית לשיר “Smoking in the boys’ room” של Motley Crew?
2. מי ביצעה גירסא בעברית לשיר “Army Dreamers” של קייט בוש?
3. מי ביצעה גירסא בעברית לשיר "Famous Blue Raincoat" של ליאונרד כהן?
4. מי דגם את השיר "Forget-Me-Nots" של פטריס רושן (שתי תשובות)?
5. מי דגם את השיר "Greatest Dancer" של Sister Sledge?

תשובות במהופך. או בשבוע הבא.

בפינה הקולינרית, נתחיל בשאלה: מה זה לעזאזל ביסק? ובכן, ביסק (bisque) הוא מרק סמיך, בדרך כלל של פירות ים. מזכיר במרקם שלו נזיד סמיך.

ובפינת השיר לסיום: רציתי משהו של דליה רביקוביץ', אבל זה קצת כבד, ואני לא ממש רוצה לקחת אחריות על מצבה הבריאותי של הבטן של עידו (ואגב, זהו גם שמו של הבן של רביקוביץ'). לכן ניפרד בשיר קטן משירי א. א. מילן (הלא הוא אביהם של כריסטופר רובין ופו). תיהנו.


Hoppity / Alan Alexander Milne

Christopher Robin goes
Hoppity, hoppity
Hoppity, hoppity, hop.

Whenever I tell him
Politely to stop it, he
Says he can't possibly stop.

If he stopped hopping
He couldn't go anywhere.
Poor little Christopher
Couldn't go anywhere...

That's why he always goes
Hoppity, hoppity
Hoppity, hoppity, hop.

מזל טוב לאיריס ולרני

שלום שוב, והפעם: תרבות יום ה' בסימן החתונה של איריס ורני (מזל טוב!).

בפינת הטריוויה, חמישה דברים שכדאי לדעת על אילנית:

1. אילנית ייצגה את ישראל באירוויזיון פעמיים, בשנים 1973 ("אי שם", מקום רביעי) ו-1977 ("אהבה היא שיר לשניים", מקום 11).
2. אילנית זכתה בתואר "זמרת השנה" במשך שבע שנים ברציפות, בשנים 1971-1977.
3. שמה האמיתי הוא חנה. בשם אילנית היא התפרסמה כחלק מהצמד "אילן ואילנית", יחד עם בעלה דאז, שלמה צח.
4. היא חיה בברזיל בגילאים 5-13. אחד מאלבומיה ("חלום ברזילאי" מ-1995) מכיל גרסאות עבריות לשירים ברזילאים.
5. היא למדה פסנתר ופיתוח קול ב-"תלמה ילין".

עוד על אילנית בקישור הזה.
ולמה דווקא אילנית? כי ריקוד החתונה של איריס ורני היה לצלילי השיר "שיר על נחלים".

בפינת השירים הישראלים: בתום החופה, ניגשנו לברך את החתן והכלה לצלילי השיר "זה הרגע לאהוב" של... כן, נכון. של שרי.

בפינת העברית: פרח בתחילת גידולו נקרא ניצן. ואיך נקרא גבעול בתחילת צמיחתו? הוא נקרא "אב" (ev). בהטיה: "איבו" (ibo), כבביטוי "נקטע באיבו", כלומר: בתחילתו.

ונקנח בשיר של יהודה עמיחי, שלא ממש קשור, אבל נזכרתי בו.
בגן מוקסם / יהודה עמיחי
בגן מוקסם יושב איש מפוכח,
חציו מואר, חציו שכח.
אמו קראה לו מחלון של שינה, אך הוא לא ישן ולכן לא פנה.
ויצא לבדו אל מחוץ לגדר,
חציו הוא, חציו אחר.
ואהב סיפור אהבה מפורסם.
ומאז לא שב אל הגן המוקסם.
וחי בטוב, וחי בכאב
ואם לא מת הוא עדיין אוהב.


שיר על נחלים / רחל שפירא
מי הנחלים מקיימים את הזרימה
שנה אחר שנה, שנה אחר שנה.
הם יצננו את רגלינו הדולקות,
רגלינו הדולקות ולא את הנשמה.

כמו על נחלים זרועותינו משתלבות
וגשר מהוות לתום ולתקווה.
הכאב הזה, הכאב המתלווה,
גם הכאב הזה שייך לאהבה.

אנשים יוצאים וחושבים להתראות
וזו הכוונה, וזו הכוונה.
פעם נקיים כי בפתק שבלב,
בפתק שבלב הכתובת רשומה.
כמו הנחלים...


זה הרגע לאהוב / אליעוז ורבין
זה הרגע לאהוב, זה הרגע!
זה הזמן שבו סביבך הכל פורח.
אם אתה צעיר עדיין ושיכור ולא מיין,
זוהי אשמתו של הירח
- המביט ממעל וזורח.

זוהי השעה! זוהי השעה -
אינך צריך עוד להמתין
הרי אני כל כך קרובה.
לא איני טועה - זוהי השעה
אתה יכול איתי לשבת וללחוש את המילה
המובילה לאהבה.

זה הרגע לאהוב! זה הרגע לאהוב,
זה הרגע לאהוב, זה הרגע!
האורות כבים אחד אחד הלילה.
אור בודד מאיר עדיין - הוא האור שבעיניים.
עוד מעט אלינו מלמעלה, יחייכו גם מלאכי שמיים.

זה הרגע לאהוב, זה הרגע!
זה הזמן, זה המקום, זו שעת החסד,
אם שעה כזאת עוברת
היא שנית אינה חוזרת
ואני אני איני תופסת
איך אתה לא כאן בין כר וכסת...

זוהי השעה...

אחרי החגים יתחדש הכל

שלום שלום.

עכשיו שהחגים מאחרינו, אפשר סוף סוף להתחיל להמשיך (כפי שאומרת רונית שחר).

בפינת העברית, על ההבדל בין "גוזל" ל-"אפרוח":
גוזל קרוי כך על שום שהוא גוזל את מזונם של הוריו, היינו: הגוזל אינו מתקיים לבד, והוריו חייבים להאכיל אותו.
אפרוח קרוי כך על שום שהוא מוכן ומזומן לפרוח מן הקן. רוצה לומר: מסוגל למצוא את מזונו בעצמו.


בפינת השפות (יש לנו כזו?) – על ההבדל בין ציניות, סרקאזם ואירוניה:
טוב, אז האמת היא שאם מחפשים הגדרות מילוניות וקשרים בתזאורוס, מגלים לפעמים את שלושתן כנרדפות. אז אני פונה לאיזושהי אינטואיציה שלי, ואתם מוזמנים לחוות את דעתכם.
אני מציע את האבחנות הבאות:
ציניות מביעה את ה-state of mind של הדובר. מישהו ציני מביע חשדנות וחוסר אמון לנושא שאליו.הוא מתייחס.
סרקאזם מטרתו לפגוע במושא. מקור המילה ביוונית עתיקה, מפועל שמשמעותו "לפשוט את הבשר", במקור מ-sarx (בשר, flesh).
אירוניה מתייחסת בכלל למצב שמתרחש בעולם, ולאו דווקא לכוונתו של הדובר. למשל: "דניאל הוסיף לטבלת ה-system params עמודה שמתארת אם תהליך השדרוג הצליח, אבל – למרבה האירוניה – הוא שכח להוסיף את העמודה בתהליך השדרוג".

פינת השירה והזמר:
בשבת שעברה השתתפתי בבראנץ' של שירה (קונספט חדשני). היו שם כמה דברים יפים, ואני אשמח לשתף בהמשך. בינתיים, אני רוצה רק לחלוק שני שירים:
אחד של סוזאן ווגה (אפשר לשמוע פה).
http://www.asklyrics.com/display/Suzanne_Vega/Rosemary_Lyrics/182006.htm

ואחד של לאה גולדברג:
http://www.mp3music.co.il/lyrics/2688.html

אם תהיה דרישה, נדון בשני השירים, במשותף ובשונה.

בפינת התרבות העירונית המתחדשת: בסוף השבוע מתחילה עונת התערוכות והגלריות. הערב (ה') הגלריות תהיינה פתוחות עד חצות, והכניסה למוזיאונים – חינם. חוץ מזה, בשדרות רוטשילד יהיו מופעי חוצות, ובקיצור – מי שיכול, שיגיע.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3463663,00.html


ונחתום בדליה רביקוביץ'. אני מזהיר מראש, שהשיר לא משמח. ממש לא משמח. ומי שרוצה לדון בו אחר-כך, אפשר ובשמחה (או לפחות – ברצון רב).
קצת רקע לשיר, למי שלא מכיר את סיפור גיזת-הזהב והארגונאוטים מהמיתולוגיה היוונית.

והשיר. תיהנו.

רשומה אפולוגטית

נפתח בהתנצלות על האיחור הקל – תרבות יום ה' לא יצאה במועדה, ולכן אנו מוציאים גרסה מקוצרת היום.
תיהנו.

בפינת האנקדוטה – למה חשוב לדבר עברית נכון.

בפינת הזמר העברי – שירים שלא נס ליחם:
http://www.youtube.com/watch?v=erV3GRxcetk
http://www.youtube.com/watch?v=k1Z2z4nXlxg

שני החלקים הראשונים במחזור השירים "משירי ארץ אהבתי" של לאה גולדברג. אגב, בחלקו השני של השיר ("בארץ אהבתי השקד פורח" וכו'), יש עוד שתי שורות בסוף, שהושמטו מהגרסא המושרת. המוצא הישר יבוא על שכרו.


בפינת התרבות היהודית – חוני המעגל (לא האמן, ההוא מהמשנה).

טוב, נו, גם האמן (למרות שזה לא ממש מייצג).
אין שום חובה לראות עד הסוף.

ולמה נזכרנו בו? הנה.

בפינת המקרא - כתובת השילוח.

וכאן המקום לתיקון טעות שלי: הכתובת נבזזה על-ידי הטורקים, והיא במוזיאון של איסטנבול (היא קונסטנטינופול), ולא ב- British Museum בלונדון, כפי שטענתי בטעות. עם הצופים הסליחה.


ולסיום – אם כבר הכנסנו קצת יידישקייט לעסק, אז הנה:
http://www.youtube.com/watch?v=OKpvnQz6F38
והמילים (באדיבות ליאוניד):
http://www.mp3music.co.il/lyrics/6777.html

יום כיפור

תרבות יום ה' היום במתכונת קצת שונה – לקט של קוריוזים שנתקלתי בהם בשבוע האחרון.

אחיתופל:
כן, ההוא מ-"עצת אחיתופל". לירון האירה את עינינו שהעצה עצמה היתה בעצם טובה…

Quid pro quo
שאלתם את עצמכם פעם איך אומרים "טובה תחת טובה" באנגלית (או יותר נכון – בלטינית)?

ואם בעניני לשון עסקינן (ומתי אנחנו לא, בעצם?), הערה על הביטוי "מילה בסלע".
הכוונה אינה לכך שהמילה חקוקה בסלע. זהו בעצם קיצור של הביטוי "מילה בסלע, שתיקה בשניים". סלע הוא מטבע קטן, והביטוי מדבר בשבח השתיקה.

ואיך קוראים לבן של הנין?

http://forums.nana10.co.il/Forum_1969/2/0/347202.html
http://www.e-mago.co.il/phorum/read-6-25088-25088.htm

והאם המשפט הבא אכן תקין באנגלית:
“Buffalo buffalo Buffalo buffalo buffalo buffalo Buffalo buffalo”.

משהו קטן לכבוד יום הכיפורים:
במנחה של יום הכיפורים נוהגים לקרוא את ספר יונה, אולי היחיד מהנביאים שיש לו ממש הפי-אנד הוליוודי קלאסי. שימו לב לפרק ד', שבו יונה כבר מחפש לעצמו איזה מקום שקט לנוח בו, ולסיפור הקיקיון:

ובמיוחד:
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-יוֹנָה, הַהֵיטֵב חָרָה-לְךָ עַל-הַקִּיקָיוֹן; וַיֹּאמֶר, הֵיטֵב חָרָה-לִי עַד-מָוֶת

לי זה הזכיר את השיר של לאה גולדברג, ששרה נורית גלרון (אבל עכשיו כולם מכירים אותו כ-"השיר המוזר ההוא ששרה מרינה מקסימיליאן בלומין בגמר של כוכב נולד 5").

לשיפוטכם, וצום קל.

שיר אהב"ה / לאה גולדברג
נפרדנו כך, היטב היטב חרה לי
הערפל ביננו כחומה.
זאת הטיפה שעל ידי נותרה לי
טיפת סגריר ודאי היא, לא דמעה.

לדור הזה הבכי הוא כלימה;
הוא לא יבכה על אהבה גוססת.
ביום הדין ובלילות החסד,
אדיש וגא הוא לא יוריד דמעה.

נפרדנו כך: הרחוב המה המה
דחפני איזה הלך.
ומנגד הערפל תלוי כהינומה.

מאין בליבי חדווה חוגגת,
אולי בכל זאת זו היתה דמעה.

את הראשונה לא שוכחים (2007-09-06)

Kfar Tudra (Bar):
http://shiron.net/homepage.aspx?id=5348&name=גליקריה_ושלמה_בר&type=4&tab=0

Bashevis-Zinger:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%9C_%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%98%D7%A8%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%94_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)
http://www.free.org.il/articles/literature/articles_literature_4.html

Goldberg:
http://www.mp3music.co.il/lyrics/4208.html (ignore the English part in the middle)

פנאי / זלדה מישקובסקי

היה לנו אוצר סמוי של פנאי

עדין כאוויר הבוקר

פנאי של סיפורים, דמעות, נשיקות וחיבוקים.

פנאי של אמא, פנאי של סבתא והדודות.

יושבות בנחת בסירה של זיו

שטות אט אט בדוגית השלום

עם הירח

ועם המזלות.


Magritte:
http://en.wikipedia.org/wiki/Ren%C3%A9_Magritte

And of course:
http://www.lyrics007.com/Paul%20Simon%20Lyrics/Rene%20and%20Georgette%20Magritte%20with%20Their%20Dog%20After%20the%20War%20Lyrics.html

Raphael:
http://www.ibiblio.org/wm/paint/auth/raphael/
http://en.wikipedia.org/wiki/Raphael

And the very interesting:
http://en.wikipedia.org/wiki/Pre-Raphaelite_Brotherhood
http://www.dlc.fi/~hurmari/preraph.htm